עמיעד טאוב

עמיעד טאוב משמש כעורך ראשי של רשת אתרי דתילי טאוב בן 29 ,נשוי +2 תושב מודיעין בעל תואר שני מנהל ציבורי מאוניברסיטת בר אילן וקצין (במיל), משמש כיום כעורך המגזין נקודתי , כעורך רשת אתרי דתילי, וכעורך בטאון איחוד בתי הכנסת בישראל, שימש בעבר כמנכ"ל משרד פרסום ויח"צ לציבור הדתי, כיו"ר אגודת הסטודנטים בבר אילן , כסיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית , כיו"ר הדירקטוריון של חברת בש"ן וכעיתונאי ב"ידיעות אחרונות"

דעה:''די לשתיקה אל מול אלימות מינית בחברה הדתית''

למעלה מ- 80% מהנפגעות והנפגעים מכירים במידה כזו או אחרת את הפוגע ובמגזרים סגורים ומבוססי קהילתיות ההדחקה של הפגיעות המיניות גדולה יותר מאשר במגזר הכללי כאשר דווקא מי שאמונים על ערכי היהדות מגנים על התוקפים ולא על הקורבנות בניגוד לכל ערך יהודי בסיסי. תחקיר ידיעות ותגובתו החריפה של הרב הראשי לישראל הרב לאו לנושא מהווים צעד ראשון בכיוון הנכון.

עמיעד טאוב ו01/07/2015

אילוסטרציה (צילום: נורית הכרמי מכללת אמונה)

שוברים שתיקה באחד המאמרים המכוננים של הרב חנן פורת ז''ל שכותרתו ''יהדות:אונס=רצח''. הוא לומד מהכתובים את החומרה היתרה בה מתייחסת התורה לפגיעות ומסביר את ההשוואה בין מקרי אונס למקרי רצח:''אין חבלה חמורה והלבנת פנים גדולה מאונס העלול להשאיר צלקות נפשיות בנאנסת עד אחרון ימיה''.

תחקיר ידיעות שפורסם בשבוע שעבר על יחס סלחני ועל תופעות של הסתרה בקרב חלקים גדולים מידי של רבנים ומורי דרך כלפי פגיעות מיניות בקטינים היה מזעזע במיוחד.התחקירנים הציגו בפני רבנים בכירים רבים תרחישים של פגיעות בדויות בקטינים שבוצעו בחברה הדתית והחרדית וביקשו את עצתם.מרביתם המכרעת של הרבנים ביקשו לשמור את הכביסה המלוכלכת בבית ויתרה מכך הביעו דאגה מהפגיעה שיכולה להיווצר לשמו הטוב של הפוגע במידה והנפגעים יפנו למשטרה זאת בניגוד גמור לחובת הדיווח מפני סכנה המובילה את המשפט העברי ונובעת הן ממצוות "לא תעמוד על דם רעך" והן מחובת מתן עדות.

נושא השתיקה אל מול אלימות ככלל ואלימות מינית בפרט והתרחבותה של תופעת הפגיעות המיניות הפושה בכל האוכלוסייה ללא הבדל של מגזר, השכלה, או מעמד סוציו אקונומי חייב לקבל מענה.העובדה הפשוטה כי למעלה מ- 80% מהנפגעות והנפגעים מכירים במידה כזו או אחרת את הפוגע ובמגזרים סגורים ומבוססי קהילתיות ההדחקה של הפגיעות המיניות גדולה יותר מאשר במגזר הכללי כאשר דווקא מי שאמונים על ערכי היהדות מגנים על התוקפים ולא על הקורבנות בניגוד לכל ערך יהודי בסיסי ומורי דרך רוחניים מגנים על פדופילים.

רוח המפקד מעבר לפגיעה מייצרת לעיתים ההתייחסות לקורבנות עוול נוסף ואחת הבעיות העיקריות בכל נושא ההתנהלות בעניין הינה רוח המפקד המונעת טיפול נכון בנפגעים. בקהילות רבות מידי הופכים מתלוננים למלשינים או חוששים להתלונן בשל חשש לפגיעה בשידוך הנכסף או בשמה הטוב של המשפחה.העובדה שבקהילות דתיות ובעיקר בקהילות חרדיות וקל וחומר בסגורות ובשמרניות שבינהם הרב הינו פוסק ודן יחיד בכל עניין החל מבחירת מוסד לימודי וכלה בהחלטות רפואיות כזה שבמקרים רבים הינו בעל השכלה תורנית נרחבת אך חסר ניסיון בתחומי הטיפול והחברה עלול במקרה הטוב להגדיל את החשש בקרב הקורבנות מפנייה לרשויות ובמקרה הרע לנידוי חברתי ופגיעה במשפחת הקורבן כולה ומבהירה שוב את הסכנה במתן אמון עיוור בכל בעל סמכות. לא רק שחלק מהרבנים אינם יוצאים מעורם בלשון המעטה כדי לסייע לקורבן, אלא יתרה מכך לעתים קרובות מדי הם מתגייסים לטובת ה"נאשם".

יש תקווה על השינוי ברוח המפקד ניתן ללמוד מדברי הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו שהבהיר באופן גורף כי במקרים של פגיעה אין מקום לשיקול דעת:''לפי ההלכה חייבים להודיע לרשויות ומי שפגע באחרים נחשב בגדר רודף וחייבים להסגירו לפני שיפגע בקורבנות אחרים''.צעד חשוב במיוחד מפי הרב הראשי לאור העובדה ההכרה בכך שהרלוונטיות של השיח הפתוח בנושא למגזר הדתי הינה הבסיס לתיקון.

חשוב לציין כי ממש כמו בנושא התעסוקה המגזר החרדי עבר כברת דרך משמעותית בשנים האחרונות גם במאבק מול קוד השתיקה סביב נושא התקיפות המיניות והדבר בא לידי ביטוי באופן ברור בעליית מקרי הדיווח אשר על פי מרכזי הסיוע לנפגעים כוללים מאות פניות מידי שנה מילדים ובני משפחותיהם שנפלו קורבן לתקיפות והחברה הדתית עשתה כברת דרך ארוכה בפריצת השתיקה וההשתקה בנושא ההטרדות המיניות.אך עבור כל מי שנפגע או ייפגע בשנים הקרובות ועבורנו כחברה אסור להסכים עם העובדה שהשבטיות גוברת על המוסריות ולתקן את הטעון תיקון.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

כל הזכויות שמורות ל"דתי לי" | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | נבנה ועוצב ע"י מקומונטים בע"מ | אחסון ע"י HTTP | הפוך לדף הבית | RSS