דין משמעתי – במה מדובר
דין משמעתי הוא אוסף של כללים וסטנדרטים, המסדירים רף התנהגות נדרש ממי שנמנה על גופים מסוימים (כגון עובדי מדינה, הצבא, המשטרה ומוסדות אקדמאיים) או הוסמך לעסוק במקצוע מסוים, הטעון רישוי (כגון רופאים, עורכי דין, מהנדסים ורו”ח).
מטרת השיפוט המשמעתי היא לשמור על רמת התנהגות אתית גבוהה בקרב קבוצות ספציפיות, אשר עלולות לעשות שימוש לרעה בסמכויות שהוענקו להן או להתנהג באופן שלא הולם את הגוף עליו הם נמנים או את המקצוע בו הם עוסקים.
ביחס לכל מקצוע הכרוך בהסמכה פורמאלית ורישוי (כגון עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד) נקבעו כללי משמעת, אשר הפרתם מובילה לשיפוט משמעתי ולנקיטה באמצעי משמעת כנגד מי שהורשע בעבירת משמעת.
בדומה, בגופים המחייבים רף מסוים של התנהגות, לצורך תפקודם התקין ולצורך שמירה על אמון הציבור בהם (כגון שירות המדינה, משטרה, צבא ושירות בתי הסוהר) נקבעו כללי משמעת והליכי שיפוט משמעתי.
דיני המשמעת ייחודים לכל גוף, וכל גוף רשאי לקבוע מה ייחשב לעבירת משמעת, כיצד תיערך הבדיקה בנושא, מהם סדרי הדין הנוהגים לבירור עבירת משמעת, ומהו הרכב הגוף שבפניו יידון המקרה. כמו כן, כל גוף יקבע את הענישה בהתאם לכללים שהוא נוהג על פיהם.
הליכי דין משמעתי
לכל מסגרת המנהלת הליכים משמעתיים, קיימת ערכאה משמעתית הפועלת לפי כללים וסדרי דין שנקבעו מראש (ועדת משמעת, הממונה על המשמעת או בית דין משמעתי).
ההליך המשמעתי יפתח בבדיקה של הטענות, הצגתן בפני הנאשם ומתן אפשרות לנאשם להתגונן מול הטענות.
בהמשך, אם ייקבע כי הנאשם אכן אשם והוא יורשע בעבירת משמעת, ישמעו טעונים לעונש ובהתאמה יינקטו אמצעי משמעת הכוללים (בהתאם לגוף המדובר): התראה, נזיפה, קנס, השבה כספית, פיצוי, השעיה זמנית מהתפקיד או השעיה לצמיתות, הורדה בדרגה לפרק זמן קצוב או הקפאת קידום לפרק זמן קצוב, העברה לתפקיד אחר, הרחקה מהמוסד, פיטורין וענישה צופה פני עתיד כגון הרחקה על תנאי.
הליכים משמעתיים אינם שוללים הליכים פליליים, וההפך גם נכון – בעקבות הליכים פליליים או לצד הליכים פליליים עלולים להינקט הליכים משמעתיים. עם הגשת תלונה או חשיפת חשד לביצוע עבירה, יוחלט באם לטפל באירוע במישור המשמעתי או להעבירו לטיפול גורם חיצוני כגון משטרת ישראל.
להרשעה משמעתית עלולות להיות תוצאות מרחיקות לכת. לכן, אם ישנו חשד שבוצעה עבירת משמעת, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עו”ד המתמחה בדין משמעתי.
דין משמעתי של עובדי מדינה
בישראל יש מאות אלפי עובדים, אשר מוגדרים כעובדי מדינה, בכללם: עובדים במשרדי הממשלה השונים, עובדי המוסד לביטוח לאומי, מורים, לוחמי אש ועוד.
עובדי מדינה וכל עובד ציבור כפופים לכללי אתיקה מיוחדים לעובדי מדינה, שנקבעים על-ידי נציבות שירות המדינה בתקשי”ר (תקנון שירות המדינה).
חריגה מהנורמות שבתקשי”ר, עלולה להוביל להעמדה לדין משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
המטרה של הדין המשמעתי היא להגן על אמון הציבור בשירות המדינה וליצור הרתעה כלפי עובדי ציבור מביצוע מעשים אשר יש בהם מעילה באמון הציבור.
הליך משמעתי נגד עובד מדינה נפתח בחקירה על-ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. על-פי ממצאי החקירה, מחלקת התביעה בנציבות תחליט אם להגיש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה (בירושלים או בחיפה).
במקרה שבית הדין המשמעתי יחליט להרשיע את עובד המדינה הרשעה משמעתית, הוא יקבע מהו אמצעי המשמעת שיוטל על העובד.
לבית הדין המשמעתי סמכות להטיל על עובד המדינה אמצעי משמעת אחד או יותר, ביניהם: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה, הפקעת משכורת, העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, השעיה זמנית או השעיה לצמיתות ואף פסילה מלחזור ולשרת במשרד ממשלתי מסוים או בשירות המדינה בכלל, וכן מוסמך בית הדין לשלול זכויות שנצברו על ידי עובד המדינה.
הבחירה באמצעי המשמעת שיוטל על העובד מושפעת מגורמים שונים, ביניהם: מהות העבירה שבצע עובד המדינה והנזק שנגרם בעקבות ביצועה, מידת החשיבות של העברת מסר מרתיע וכן מידת הפגיעה של אמצעי המשמעת שיוטל על העובד בו ובבני משפחתו.
במקרה של חשד לביצוע עבירת משמעת, ועל אחת כמה וכמה במקרה שהוגשה תובענה משמעתית כנגד עובד מדינה לבית הדין למשמעת של עובד המדינה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בענייני דין משמעתי של עובדי מדינה.
דין משמעתי של עורכי דין
כאמור, עורכי הדין כפופים אף הם לדין משמעתי. חוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961 וכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ”ו-1986 מגדירים אלו פעולות והתנהגויות אסורות על ציבור עורכי הדין.
עבירות משמעת של עורכי דין כוללות “עבירות סל” כגון התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין או מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין או עבירות ספציפיות, כגון: התבטאות שאינה הולמת, הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח, פרסומת אסורה ואי שמירה על יחס כבוד לבית המשפט.
אחת העבירות החמורות ביותר במסגרת דין משמעתי של עורכי דין נוצרה דווקא על ידי הפסיקה של בתי הדין המשמעתיים – שליחת יד בכספי לקוח.
ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין בוחנות כל תלונה שהוגשה כנגד עורך דין, וככל שהוועדות סבורות כי קיים סיכוי סביר להרשעה, מוגשת קובלנה משמעתית כנגד עורך הדין לבת הדין המשמעתי המחוזי, במחוז עליו נמנה עורך הדין הנילון.
עורך הדין יישפט בבית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבתחומו נמצא מקום עבודתו. במקרה שעורך הדין יורשע, הוא צפוי לעונשים שונים, כאשר החמור שבהם הוא הוצאה מלשכת עורכי הדין.
על פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי יכולים הנאשם, הקובל, הוועד המרכזי או היועץ המשפטי לממשלה לערער בפני בית הדין המשמעתי הארצי. ערכאת הערעור על בית הדין המשמעתי הארצי היא בית המשפט המחוזי בירושלים.
יש לציין, כי השיפוט המשמעתי של לשכת עוה”ד חל גם על מתמחים.
הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורכי דין גיא פלנטר. המשרד מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע למתן מענה לתלונה משמעתית, מכין חשודים לחקירת משמעת או לבירור משמעתי, ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות המשמעתיות לרבות ערכאות ערעור על פסקי דין משמעתיים.
