סיפורו של אורי אביהו החל לפני 7 שנים, לא הרבה אחרי שירותו הצבאי. אורי נרשם אז ללימודי בישול בבי"ס "בישולים" בתל אביב, שם החל להרגיש לפתע, בין קילוף לחיתוך, שכף היד שלו נרדמת בלי סיבה, באזור האצבעות. בזמן שהחל בבירורים אצל רופאים מומחים, חווה אורי התקף שבעקבותיו לא הצליח לקום מהמיטה. רק בבדיקת MRI מוח, קיבל את הבשורה הסופית שהוא חולה בטרשת נפוצה. יומיים לאחר החופה שלו שכבר במהלכה התקשה לעמוד – מצא את עצמו מאושפז בבית חולים.
אורי אביהו, בן 31, ממודיעין, נשוי +1, צורף חובב וספורטאי – חולה בטרשת נפוצה. "החיים שלי השתנו בן רגע. הייתי אז בחור צעיר בן 24, מאוד פעיל חברתית, מבחינה ספורטיבית, עבדתי במטבחים ,שעות על גבי שעות, ולפתע פתאום נקטעו לי החיים" מספר אורי. הוא החל לשבת בבית אחרי האשפוזים, מצבו הלך והתדרדר לאט לאט עד שהגיע למצב שלפני כ- 3 שנים הוא נאלץ לשבת על קלנועית ממונעת, עקב קושי להתנועע וללכת עצמאית. "לא התחשק לי בכלל לצאת מהבית" משתף אורי.
אורי כעס על כל העולם ושאל את עצמו שוב ושוב "למה זה מגיע לי". השינוי החל להגיע כשאשתו נכנסה להריון עם בתם הבכורה, שנולדה רק לפני כחודשיים. בעקבות הלידה החליט אורי לעשות סוויץ, שינוי מחשבה, ולהתחיל לחיות ללא כל בושה.
אורי בחר לקחת עזרה כדי להתמודד עם המחלה באמצעות הספורט. הוא לקח מאמן אישי כדי לשקם את עצמו ולתת לעצמו סיבה לקום בבוקר. הטניס היה הספורט שמצא שעושה לו טוב. "היה לי חשוב להוכיח ולהראות לילדה שלי שלמרות הקשיים ולמרות הסבל שחוויתי, אני עדיין ממשיך ונלחם במגבלה שלי ואני רוצה להיות סוג של השראה עבורה כשתגדל וגם עבור אחרים" מספר אורי.
אפשר היה לראות שנכנסה בו רוח לוחמנות חדשה ואורי הפסיק לשבת בבית ולבכות על מר גורלו. הטניס שנכנס לחייו, רק לפני חצי שנה, עשה אצלו שינוי. אורי נרשם למכון ספיבק לנכים ברמת גן, בחר בקלנועית שתעזור לו להתנייד לעומת כיסא גלגלים, הצטרף לעמותת הבית לחולי טרשת נפוצה כדי להרגיש חלק מקהילה שמבינה מקרוב את מצבו ובחר במאמן נמרוד בליכר, שמאד סייע לו ותמך בו להיכנס לטניס עם כיסא גלגלים.
לפני המחלה אורי היה מתאמן בחדרי כושר, שחה, שיחק כדורגל וכעת הוא מתרכז אך ורק בטניס נכים מתוך רצון לחיות חיים ללא בושה. לצד האימונים השבועיים הוא הוסיף גם שינוי תזונתי ונכנס לתהליך רציני של ירידה במשקל ושמירה על משקל מאוזן. "היה לי משקל עודף להוריד כי באותם שנים הייתי עסוק בלא לעשות כלום ולא להזיז את עצמי. הספורט החזיר אותי ללופ בריא ונתן לי רצון מחדש לחזור למשקל שלי".
בחצי שנה האחרונה החל לחקור מקרוב את נושא הספורט של הנכים והחל לחלום על אולימפיאדת נכים ועל תחרות טניס בווימבלדון לנכים. הטניס כבר מזמן לא מהווה רק תחביב עבורו, והחלום שלו הוא להפוך את זה לחלק יותר משמעותי בחייו. "השאיפה הכי גדולה שלי היא להגיע רחוק ולייצג את המדינה שלי בתחרויות פרא אולימפיות".
בשביל לקדם את הטניס יותר, אחרי התייעצות עם המאמן שלו, בחר אורי להשקיע ולרכוש מחבט מקצועי, דבר ששיפר את היכולות שלו וגרם לו לרצות לקחת את זה אפילו עוד יותר רחוק. במסגרת האימונים, ספיבק הלוו לו כיסא למהלך האימון. הכיסא אינו אישי ולא מותאם לצרכיו של אורי, דבר המקשה על מהלך האימון ומגביל אותו באפשרות להתאמן מעבר לשעות פעילות המכון.
לאחר שיחות עם המאמן שלו, אורי הגיע למסקנה שרכישת כיסא המותאם לו ולמידותיו תאפשר לו לקחת את הטניס צעד אחד קדימה, להתאמן בצורה אינטנסיבית יותר בקרבת מקום מגוריו, ללא צורך בתלות של ליווי מאחד מבני המשפחה למכון וכך לסלול את הדרך להפוך לשחקן תחרותי.
כעת הוא יוצא בגיוס המונים, לטובת רכישת כיסא גלגלים מותאם אישית לספאזם שיש לו ברגליים. עלות הכיסא צפויה להגיע ל-25,000 שח ואורי מנסה לגייס את הסכום בעזרת הציבור. "בעזרת הכסא אוכל להתאמן יותר ולקבל ביטחון, אוכל לשמור על שגרת אורח חיים בריא דבר שיאפשר לי להגשים את עצמי".
אורי כיום חבר בקהילת הבית לחולי טרשת נפוצה. קהילה של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים!