הכירו את MOMO. ליין תערוכות אמנות עכשווית ייחודי, שיושק בקרוב במסגרת פעילות מוזיאון מורשת החשמונאים, ובשמו ניתן למצוא קריצה למוזיאון MOMA המפורסם, רק שהפעם מדובר במשהו מקומי משלנו המשלב בין MO כמוזיאון ו-MO מודיעין. במוזיאון יושקו תערוכות מתחלפות לאמנות עכשווית אשר מייצרות שיח עם עולם הארכיאולוגיה. התערוכה הראשונה תיפתח ביום רביעי 11.1 ותוצג בכל חללי המוזיאון.
בכך למעשה ירחיב מוזיאון מורשת החשמונאים את פעילותו ויספק עניין ותוכן נוספים לתערוכות ולמיצגים הקבועים, עבור מבקריו. התערוכות, שיתחלפו אחת לחצי שנה, יתקיימו מתוך חשיבה וחזון לשלב את העבר יחד עם ההווה והעתיד ושיח עם מדעי הארכאולוגיה וההיסטוריה על היבטיהם השונים ועם החלל עצמו. בהקשר זה יישזרו היצירות בין המוצגים עצמם ובין החללים השונים במוזיאון ויאפשרו שיח בין-תקופתי לצד שיח בין-דורי בתוך האמנות הישראלית עצמה.
ביום רביעי 11.1 תושק התערוכה הראשונה לאמנות עכשווית, במסגרת MOMO במוזיאון מורשת החשמונאים. תחת הכותרת “כד ועכשיו”, תעלה תערוכה קבוצתית של אמנות ישראלית, המתכתבת עם הארכיאולוגיה ועם חלל המוזיאון בו מוצבים המוצגים – באולמות ובינות למוצגים, ומקיימת שיח עם תערוכת הקבע במוזיאון ובוחנת את ממצאי העבר מול יצירה עכשווית, תוך ניסוח שאלות על מהותה של יצירה וגילוי, מסורת וחדשנות, חקר העבר העתיק ופילוח ההווה.
כלי החרס הם הממצא הנפוץ ביותר בחפירה הארכיאולוגית. כדי החרס שברי החרס הם שרידים מוחשיים שהותיר אחריו האדם, בניגוד לשרידים הרוחניים (כמו שירה, פילוסופיה ועוד). בכדי להשיג את הממצאים הארכיאולוגיים על החוקרים לצאת לשטח ולחפור באדמה, לצלול בים ולעיתים הם פשוט גלויים לעין. באמנות היוונית והרומית היו לכד משמעויות מגוונות הן כחפץ והן כדימוי. הציור על גבי הכדים היווניים היה במשך מאות שנים, ביטוי אמנותי מובהק. כדים שימשו מקור להשראה בעבודותיהם של אמני בצלאל ובציוריהם של ציירים דוגמת אבל פאן או נחום גוטמן, גוסטב דורה ואחרים. כיצד מתוספים דימויי הכד השונים של האמנים המשתתפים בתערוכה לקורפוס הדימויים הקיים? התערוכה מבקשת לבחון את הכד כביטויי חזותי, כטקסט המעביר אינפורמציה על מחקר המלמד על רבדיה השונים של התרבות. העבודות של האמנים בתערוכה בוחנות את ההיבטים השונים, ביחס לתפקידו של הכד בתרבות הצרכנית כיום ומעלות סוגיות אנתרופולוגיות שונות שדווקא עולות אלינו שברים שברים מתוך העפר וממרחק של אלפי שנים אחורה –שאלות שבאות אלינו כאות לבחון את עצמנו כיום, כדי להכריע כיצד והאם יכולה תרבות להמשיך לשמר את עצמה או ‘להעלות חרס’.
שמעון גואטה, מחזיק תיק מורשת: “כד ועכשיו היא התערוכה הראשונה לאמנות עכשווית במוזיאון, תערוכה קבוצתית של אמנות ישראלית, המתכתבת עם הארכיאולוגיה ועם חלל המוזיאון בו מוצבים המוצגים. התערוכה מוצגת באולמות ובינות למוצגים, מקיימת שיח עם תערוכת הקבע ובוחנת את ממצאי העבר מול יצירה עכשווית, מסורת וחדשנות, חקר העבר העתיק ופילוח ההווה. כל זאת לטובת קידום המוזיאון כאבן שואבת של אמנות, תרבות והשראה”.