הכינוי "סטארט אפ ניישן" מעורר גאווה נסתרת בליבו של כל ישראלי, גם אם הוא לא ממש עובד בהייטק, או חברת הזנק כלשהי. אבל על פני השטח עולה גם לא מעט ביקורת, על הצלחה עצומה שמגובה בלא מעט סיוע ממשלתי, אשר רק מעטים נהנים ממנה. יצאנו לבדוק – האם זה באמת המצב?
אוצר טבע או פסגה רחוקה ובלתי מושגת?
מגזר ההיי טק והחדשנות נחשבים מזה שנים לאוצר טבע ישראלי.
חברות הזנק נמכרות על בסיס קבוע ועושות אקזיטים רווחיים. המצאות ישראליות פורצות דרך משנות את העולם חדשות לבקרים ומיליונים רבים זורמים לאורך נהר הירקון – אבל לאן כל הכסף הזה מגיע והאם גם האזרח הישראלי הקטן יכול ליהנות מפירות ההצלחה ולא רק להתגאות בכך שהוא חי על אותה אדמה ממנה פורצת ההצלחה הזו אל שאר חלקי העולם?
10 אחוז מהאוכלוסייה = רבע ממס ההכנסה של מדינה שלמה
עובדי ההייטק בישראל מהווים 10% מסך השכירים בישראל. יחד עם זאת, הם משלמים כרבע מסך שיעור מס ההכנסה המשולם על ידי שכירים בישראל. קחו שניה לעבד את הנתון הזה ותבינו, כי ענף ההייטק מחזיר למדינה הרבה יותר ממה שהוא מקבל.
נוסף על כך, ענף ההיטק אחראי על 15 % מהתמ"ג ועוד 45% מכלל הייצוא.
היזם אורי אלטר, שחווה זאת על בשרו לאחרונה, מזכיר כי הכנסה משמעותית נוספת מענף ההייטק, אם כי זו מתרחשת באופן פחות קבוע ועקבי מתשלומי מס הכנסה לשכירים, היא המס אותו המדינה גובה על אקזיטים.
כל מכירה של חברת הייטק במיליארדי, או מאות מיליוני שקלים, מניבה לקופת המדינה מיליונים רבים. כך למשל, חברת הזנק ישראלית שנמכרה בסכום של שני מיליארד דולר, שילמה למדינה מיסים בגובה של כ 350 מיליון דולר. הכנסה נאה לכל הדעות.
הון עצום שחלקו מגיע לשימוש ציבורי
ההייטק הוא הבסיס לכלכלת העתיד בישראל. הטכנולוגיה והחדשנות השולטים בענף לוקחים את ישראל עמוק לתוך המאה ה 21, והם מושכים איתם עני משק רבים אחרים, בשיתופים פעולה שמטרתם לבסס יתרון טכנולוגי מול שאר העולם.
חברות מזון, ארגוני בריאות, נמלי ים ותעופה, חברות ענק ועסקים קטנים – כולם נהנים מהקדמה שמגיעה עם ההייטק ובעקיפין, גם מההון העצום שנכנס למדינה, כדי לתמוך בענף, אך חלקו מוצא דרכו, כאמור, בסופו של דבר לשימוש ציבורי.
לסיכום
אין ספק כי המרוויחים העיקריים מההצלחה הפנומנלית של ענפי ההייטק וסטארטאפ השונים הם היזמים והעובדים. אלה עושים לילות כימים כדי לעבוד על פרויקט ונהנים מפירות ההצלחה – כפי שראוי ונכון.
אבל התרומה שלהם למשק הישראלי היא עצומה ובלתי ניתנת למדידה מדויקת, שכן היא באה לידי ביטוי בצורות רבות ומגוונות, שרק חלק מהן מגיע באופן ישיר לקופת המדינה.