ביופסיה (לקיחת דגימת רקמה, לשם בדיקה יסודית במעבדה) מהווה את השיטה הטובה ביותר, לזיהוי וודאי או שלילה של סרטן הערמונית. באמצעותה, ניתן לזהות נוכחות של רקמות גידול סרטני, להבין האם מדובר בגידול שפיר או בגידול ממאיר ולהעריך את מידת האגרסיביות של גידול ממאיר בערמונית.
היערכות לבדיקה
לקראת ביצוע תהליך ביופסיה של הערמונית, עשויות להידרש כמה הכנות מקדימות. אלה כוללות לקיחת אנטיביוטיקה לצמצום סיכוני זיהום וביצוע חוקן לשם ניקוי המעי הגס. אם הביופסיה תבוצע תחת הרדמה כללית, יידרש גם צום.
שיטות שונות לביצוע
ביופסיה טרנסרקטלית – מבחינת ביופסיה ערמונית היא איבר שקל להגיע אליו דרך הרקטום, בסיוע מכשיר אולטרסאונד. זו היא שיטה נפוצה, אך מאחר שהיא דורשת החדרת מחט דרך הרקטום אל הערמונית, יש בכך סיכון לזיהום. מצד שני, שיטה זו לא דורשת הרדמה כללית והיא קלה לביצוע במרפאות רגילות. מקובל לקחת בצורה כזו ביופסיה בצורת 12 דגימות מהערמונית, במיקומים אשר נחשבים כבעלי סיכוי גבוה להתפתחות סרטן.
ביופסיה פרינאלית – שיטה נוספת, היא לדגום את רקמת הערמונית דרך חיץ הנקביים (הפרינאום). בשיטה זו וגם בקודמת, מכשיר האולטרסאונד ימוקם בחלחולת. אך מאחר שהמחט שתבצע את הדגימות תעבור דרך הפרינאום ולא הרקטום, הסיכון לזיהום יהיה הרבה יותר קטן. בדיקה זו מחייבת הרדמה מלאה, מאחר שהיא יותר מכאיבה.
ביופסיית היתוך (או "פיוז'ן") – כינוי לשיטה, אשר משפרת את דיוק הביופסיה באופן משמעותי. ניתן להשתמש בה, לשם שיפור תוצאות שני סוגי הבדיקות הקודמים שהזכרנו. הדבר מושג, באמצעות ביצוע בדיקת MRI לפני כן. על תוצאות בדיקת ה-MRI הגראפיות, הרופא יסמן אזורים אשר נראים לו חשודים כנגועים בסרטן הערמונית. במהלך הביופסיה בעזרת אולטרסאונד, מידע זה ישולב בזמן אמת עם המידע מהאולטרסאונד, כהדמיית מחשב בתלת ממד. תודות לכך, ניתן יהיה לקחת דגימות מדויקות מהערמונית, היישר באזורים החשודים בסרטן אצל אותו אדם ספציפי ולא רק כדגימות אקראיות.
עוד כמה נקודות חשובות
בקונטקסט בדיקות רחב – למרות היעילות הרבה של ביופסיה כשיטה לזיהוי סרטן הערמונית, היא לא הליך האבחון הראשון שנעשה בדרך כלל. לרוב עושים לפני כן בדיקת דם, לשם זיהוי רמות "ערכי PSA". מדובר ברמות חלבון בשם Prostatic Specific Antigen, שנוכחותו בדם עשויה להצביע על סרטן הערמונית. מאחר שלא מדובר באינדיקציה חד משמעית לכך, עשויה להידרש בהמשך ביופסיה.
הרדמה כללית – הרדמה כללית עשויה להידרש, גם כאשר יש מצבים מיוחדים אשר מגבירים את אי הנוחות בביצוע הבדיקה. למשל פיסורה בפי הטבעת.
משך הבדיקה – ביופסיה טרנסרקטלית או פרינאלית היא כשלעצמה הליך קצר יחסית – עד 20 דקות.
לאחר הביופסיה – בעקבות ביופסיה מסוגים אלה, עשויות להופיע זמנית כמה תופעות לוואי. הן עשויות להיות זיהום (בהתאם לשיטת ביצוע הביופסיה כפי שהזכרנו קודם) וכן דימום בשתן ובזרע.