תושב מודיעין, מכבים רעות והסביבה – זימנו אותך לחתום על הסדר מותנה בתחנת המשטרה? אנו בטוחים שצצות לך שאלות רבות לגבי התהליך. עו”ד אלעד שאול ממשרד שאול-רן ושות’ מסביר את כל מה שצריך לדעת בתור התחלה.
סגירת תיק בהסדר מותנה
תיקון מספר 66 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לתובע הפלילי להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד בעבירה פלילית ובמקום זה, להציע לחשוד:
- להודות בביצוע העבירה.
- לקיים מספר תנאים.
- התיק ייסגר במשטרה ולא יוגש לבית המשפט.
רוב תיקי ההסדר המותנה מתקיים ביחידת התביעות המשטרתית, שכן לרוב מדובר בעבירות מסוג עוון.
אולם ישנם תיקים שבסמכות הפרקליטות וגם בעניינם ניתן להציע לחשוד סגירת התיק בהסדר מותנה – למשל: הטרדה מינית, קבלת דבר במרמה, הזנחת שמירה על כלי יריה ועוד.
האם אני מחויב להסכים להסדר? ומה יקרה אם אסרב?
בהחלט לא חייב להסכים להסדר.
אך יש להבין שעל פי הנהלים, התובע מחויב להגיש את כתב האישום אם החשוד מסרב להודות במסגרת ההסדר המותנה.
אך למרות החובה הזו, ישנה דרך לשנות את רוע הגזרה – מסביר עורך דין פלילי אלעד שאול.
חשודים רבים לא ידועים, כי המשטרה לא רוצה שהם ידעו, שלפני הסכמה להודות בביצוע עבירה פלילית – הם רשאים להעתיק את חומר החקירה ולנסות לשכנע את התובע שאין מספיק ראיות בתיק.
מעטים האנשים שיכולים לשכנע תובע משטרתי שהוא טועה !
לכן ההמלצה היא חד משמעית, לשכור עורך דין פלילי שיפנה למשטרה, יבקש את חומרי החקירה וינהל עבורכם את המשא ומתן מול התובע.
אם בסיום התהליך התובע ישתכנע שישנה בעיה ראייתית בתיק, או שאין אינטרס ציבורי בהעמדת החשוד לדין, הוא יורה על סגירת התיק ללא הסדר וללא תנאים.
האם הסדר מותנה מותיר רישום פלילי?
כן ולא.
המשמעות של הסכמה להסדר מותנה היא שהחשוד מודה בטיוטת כתב אישום ובכל העובדות המפורטות בו.
אך במקום להגיש את כתב האישום לבית המשפט ולנהל הליך פלילי, התיק נסגר בעילת “סגירת תיק בהסדר” ונרשמת הודאת החשוד בכתב האישום.
לא מדובר ברישום פלילי, אלא ברישום משטרתי של תיק סגור.
מה ההבדל בין השניים? מספר הגופים שרשאים לגשת למרשם ולראות את קיומו של התיק – כשמדובר ברישום פלילי, גופים רבים יכולים לראות את הרישום וכשמדובר ברישום משטרתי, מספר הגופים מצומצם יותר.
מהם תנאי הסף להתאמת חשוד להסדר?
לא כל חשוד בעבירת עוון מתאים להסדר מותנה.
המחוקק קבע מספר תנאי סף, שמי שלא עומד בהם לא יכול לסגור את התיק בהליך זה:
- היעדר עבר פלילי בחמש השנים האחרונות.
- היעדר תיקי חקירה פתוחים.
- היעדר הליך קודם של הסדר מותנה בחמש השנים האחרונות.
- התובע סבור שהעונש הראוי הוא לא מאסר בפועל או בעבודות שירות.
- התובע סבור שיש מספיק ראיות להעמדה לדין.
רבים טוענים שהליך ההסדר המותנה נועד למנוע הגשת כתבי אישום רבים נגד אנשים נורמטיביים שהסתבכו עם המשטרה לראשונה.
אך אנו, כעורכי דין פליליים מנוסים, מרגישים שהמגמה היא הפוכה.
תיקים רבים שבעבר היו נסגרת בעילת “חוסר עניין לציבור” או “מכלול הנסיבות לא מצדיקות העמדה לדין”, מנותבים להליך ההסדר המותנה, כך שהחשוד הנורמטיבי נאלץ להודות בעבירה ולעמוד בכל מיני תנאים.
אילו תנאים ניתן להציב לחשוד בהליך ההסדר המותנה?
התובע רשאי לדרוש מהחשוד לעמוד במספר תנאים על מנת שהתיק ייסגר ולא יוגש בו כתב אישום, בין היתר:
- תשלום קנס.
- תשלום פיצוי למתלונן או נפגע העבירה.
- התחייבות להימנע מעבירה לתקופה מסוימת.
- פיקוח של שירות המבחן וקצין מבחן.
- ביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של”צ).
- פסילת רישיון נהיגה.
- פסילת רישיון כלי ירייה.
- מכתב התנצלות למתלונן.
- ועוד.
גם לעניין התנאים, לעורך הדין הפלילי משמעות מכרעת.
חשוד שמנהל הליך הסדר מותנה בעצמו, יצטרך לעמוד בתנאים מחמירים יותר אם לא יהיה מיוצג.
“כסנגורים המנהלים הליכים פליליים ביום יום, אנו יודעים בדיוק אילו עונשים צפויים לחשוד ואילו תנאים סביר לבקש ממנו במסגרת ההליך. לא נסכים לתנאים מכבידים או בלתי סבירים” אומר עו”ד פלילי אלעד שאול ממשרד שאול-רן ושות’.