מצד אחד חרדה היא תופעה טבעית לגמרי, אך מצד שני היא עשויה לפגוע בשגרת יומיום תקינה. כשמדובר בילדים, יש הבדל בין חרדה וחששות תקינים וטבעיים לבין חרדה שמשבשת את מהלך החיים, מונעת מהילד להתפתח ולהכיר את העולם ואף פוגמת בתהליך הגעתו לבגרות ויכולתו להתמודד עם אתגרי החיים. כהורים, חשוב מאוד לזהות מצבים כאלה ולפנות לייעוץ וסיוע מקצועיים בהתאם לצורך, כדי לסייע לילד להתמודד, להחזיר את החיים למסלולם ולהעניק לילד כלים להתמודד עם החרדות והקשיים. אז מה אפשר לעשות כדי לאבחן את החרדות, לטפל בהן ולהפוך את החיים של הילד ושלכם לטובים יותר?
כשפחד הופך לחרדה
הרבה ילדים חווים פחדים וחששות וזה טבעי והגיוני, אך כאשר הפחד מונע פעילות, התנהלות שגרתית ומשפיע על כל בני הבית, מדובר בתמרור אזהרה. חרדה יכולה לנבוע מבעיה רגשית, משפחתית, חינוכית, ביטחונית ונסיבתית. מכאן שאם הילד נמנע מללכת לחברים כיוון שהוא מפחד לעזוב את ההורה, מפגין קושי ללכת לישון ללא אור מלא, חווה נסיגה בכול הנוגע לשליטה על הסוגרים או מתחבא בכול פעם שנכנס אדם חדש הביתה, ייתכן כי מדובר בחרדה. עם זאת, הרבה פעמים קשה להבדיל בין פוביה מאלמנט נוכח לבין חרדה שמכתיבה את כל אורח החיים של הילד, ופה ישנה חשיבות יתרה למודעות, ערנות של ההורים והתייעצות עם אנשי מקצוע שיתנו הכוונה וייעוץ לגבי המשך ההתמודדות עם המצב ויספקו אפשרויות טיפול בחרדות המותאמות אישית למצבו של הילד. ההכוונה מאנשי המקצוע חשובה מאוד לצורך התקדמות בתהליך.
קורונה כטריגר לחרדה
לצד כל מה שנאמר, חשוב לקחת את משבר הקורונה ואת ההשפעות שלו על הילדים בחשבון. חדשות תמידיות על מצב הנדבקים והמתים בחדשות יכול לגרום להם חרדות ואי וודאות. ילדים יכולים להיות ערים לפתע לקשיי פרנסה, לחוש בודדים בגלל הריחוק החברתי וסגירת בתי הספר ולהרגיש תחושת חוסר וודאות תמידית שתלווה אותם בכל יום. מכאן שאם הקורונה אכן נוכחת אצלכם בבית, יש להיות רגישים להתנהגות הילדים ולהיות ערניים לסימנים שלא היו קודם לכן. למשל, אם הם החלו לשטוף ידיים בכפייתיות, מביעים לחץ ורתיעה מפני יציאה מהבית ומפני קרבה לאנשים זרים, ייתכן שהם חווים חרדה בעקבות המשבר ויש לטפל בכך באופן נקודתי.
מספר שיטות טיפול:
- CBT – טיפול CBT הוא שינוי התנהגותי שנחשב מאוד יעיל עבור טיפול בחרדות. הרעיון שמאחורי הטיפול הוא להשפיע על דפוסי החשיבה שמאדירים ומשמרים את החרדה, וזאת ע"י רכישת התנהגות חלופית. כלומר השלב הראשון הוא לזהות את המחשבה הבעייתית ולהחליף אותה במחשבה יותר חיובית ומקדמת. למשל, אם ילד שומע את המילה" סגר" וממהר לחשוב שלעולם לא ייצא יותר מהבית, במקום זה הוא יכול לחשוב על חמשת הדברים הראשונים שייעשה ברגע שהסגר ייגמר. כמו כן, הטיפול יחסית קצר וכולל חשיפה מבוקרת ותומכת אל מול המוקד הבעיתי. השיטה כוללת גם הדרכה הורית וטכניקות עצמיות עבור השגת שליטה עצמית, תוך ליווי והדרכה של אנשי מקצוע לאורך כל הדרך.
- שיטת הגל השלישי בטיפול CBT – חלק מאוחר יחסית של טיפול ה-CBT, שמבוסס על ניסיון להסתכל על המחשבה באופן מעט שונה. במקרה זה לא מנסים לשנות אותה, אלא מביטים עליה מהצד. הרעיון הוא ליצור הפרדה בין האופן שבו מתרוצצת המחשבה לבין האופן שבו אנו שופטים אותה "מבחוץ". פה ניתן למצוא את שיטת "מיינדפולנס" – תת שיטה שמאפשרת להיות מודעים למתרחש בנפש מבלי להיות שיפוטיים.
- טיפול תרופתי – לעיתים חרדות נובעות מחוסר איזון כימי, כך שיש צורך לשלב תרופה שמובילה לוויסות הרצוי. במקרה זה הכרחי לערב פסיכיאטר, היחיד שיכול לתת מרשמים לתרופות כאלה. ראוי לציין שתרופה עשויה לסייע נקודתית, אך לא לשנות מהיסוד דפוסי מחשבה.
- הדרכת הורים – במקרים מסוימים, הדרכת הורים תוכל לסייע ע"י הכוונה וייעוץ ממוקדים להורה, כך שהוא יידע לזהות את הרגע שבו הילד חווה חרדה ויידע לנהל את המשך המשבר. ההורה יוכל להרגיע את הילד ויעניק לו כלים להתמודדות. נוסף על כך, ההורה יוכל לתרגל איתו תרגילים שונים להתמודדות עם החרדה גם בזמן אמת וגם בשגרה.
יש מענה!
אם נסכם את הדברים, נציין שברגע שהילד חושש ממגוון תרחישים, או אפילו מפתח תסמינים גופניים (למשל הזעה, קשיי נשימה וכדומה), יש צורך באבחון מקצועי של המצב והגשת סיוע לילד. לבסוף נחדד שהטיפול לא חייב להיות ממושך ובהחלט יכול להיתפס כחוויה חיובית, כל עוד בוחרים באנשי המקצוע הנכונים ומביעים נכונות לעבור תהליך הדרגתי שמצריך הרבה התמדה והשקעה.