ככלל, לכל אדם המנהל הליך בערכאה ראשונה, זכות לערער על פסק הדין אשר ניתן בעניינו לערכאה שמעליה. כלומר, על פסק דין שניתן בבית משפט השלום, קיימת הזכות לערער לבית המשפט המחוזי. זכות הערעור הינה זכות יסוד חוקתית חשובה שאף מעוגנת בחוק יסוד השפיטה. מדובר בעקרון חשוב אשר מבטיח את האפשרות לערער על פסק הדין ובכך לבחון את סבירות התוצאה המשפטית בפני גורם שיפוטי גבוה יותר.
במאמר זה נסקור בקצרה את הליך הערעור על פסק דין, מהם המועדים הרלוונטיים להגשתו, ונעמוד על השאלה המתבקשת – באילו מצבים מדובר בערעור בזכות ובאילו מצבים בערעור שיש לקבל רשות לצורך הגשתו.
מהם המועדים וסדרי הדין?
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי ניתן להגיש ערעור בזכות על פסק דין שניתן בערכאה הראשונה, זאת תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין לידי המערער. חשוב להבין כי הערעור מוגש לבית המשפט המחוזי, על פסקי דין שניתנו בבית משפט השלום, לרבות בית משפט לתביעות קטנות, בית משפט לענייני משפחה, בית הדין האזורי לעבודה ועוד. לדוגמה ניתן לציין את האפשרות להגיש ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בנושא ייפוי כוח מתמשך.
שאנחנו מדברים על ערעור על פסק דין, יש להבין קודם אם בית המשפט אכן נתן פסק דין או שמא בית המשפט נתן החלטה, אותה ניתן לכנות "החלטת ביניים", בשונה מפסק דין סופי אשר מסיים את ההליך.
האבחנה הנ"ל חשובה, כי בעוד שערעור על פסק דין הינו הליך אותו מבצעים בזכות, ערעור על החלטה או החלטת ביניים הינו הליך אשר מבצעים אותו ברשות, לשם כך הרואה עצמו נפגע מהחלטה ומעוניין להגיש ערעור, צריך להגיש בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום. אם בית המשפט המחוזי העניק את הרשות לערער על ההחלטה, יש להגיש את הערעור תוך 30 יום ממועד החלטת בית המשפט המחוזי אשר נתנה רשות לערעור.
על מה ניתן להגיש ערער?
חשוב לדעת כי לא בכל סוגיה ועל כל עניין ניתן להגיש ערעור על פסק דין. כך למשל כלל ידוע הינו כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים ובקביעות הנוגעות לעובדות משפטיות אשר נקבעו על ידי הערכאה שתחתיה. במילים אחרות, על מנת לתקוף כהלכה פסק דין של הערכאה הראשונה, אין למקד את הטענות בערעור על ממצאים ראייתיים אשר נקבעו על ידי הערכאה הראשונה ועל העדויות עצמן, אלא יש לנסות לתקוף את האופן בו נדרשה הערכאה הראשונה לאותן עובדות, ראיות וממצאים. למשל, אם בית המשפט פירש ראיה כלשהי בהתאם לפסיקה מסוימת, או במידה וקיימות הלכות אחרות אשר בית המשפט התעלם מהן ואשר עשויות להיות לטובת המערער, אזי ייתכן ויהיה נכון להגיש ערעור על כך.
צריך לזכור כי כאשר ערכאה עליונה מקבלת את הערעור שהוגש, היא למעשה מכירה בטעותה של הערכאה תחתיה – לא עניין של מה בכך. ולכן, בנקודת זמן זו תיבחן החשיבות שבהכרת פסיקות קודמות בתחום הרלוונטי, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא במטרה להבין לא רק האם נכון להגיש ערעור, אלא מה הן הטענות הנכונות ביותר ביחס למקרה שעשויות להביא לקבלת הערעור ע"י בית המשפט.
משרד עורכי דין חסון פרץ מתמחה בהגשות ערעורים על פסקי דין שניתנו על ידי ערכאות בית המשפט השונים, תוך הענקת הייעוץ המשפטי המקיף עד סיום ההליך.