מחקר אקדמי שבחן את מדד החוסן היישובי של רשויות במדינת ישראל מדרג את מודיעין-מכבים-רעות במקום הראשון. העיר מציגה יכולת התאוששות גבוהה ממשברים, השקעה משמעותית בתשתיות ושירותים עירוניים, ביטחון אישי גבוה ולכידות קהילתית, שמסייעים לשמירה על יציבות כלכלית וחברתית גם בזמני משבר.
אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל' חשפו פערים דרמטיים בין רשויות שונות בישראל ביכולתן להתמודד עם משברים. מחקר חדש שנערך במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי בחן את מידת החוסן היישובי בישראל בעקבות משבר הקורונה, כאירוע המשברי האחרון הגדול שהשפיע על תחומי חיים רבים. המחקר, אשר נשלח לשורת מקבלי החלטות וקובעי מדיניות, מאפשר להסיק מסקנות לגבי יכולת הרשויות להתמודד עם אתגרים ושיקום לאחר משברים, במיוחד נוכח המציאות שנוצרה בעקבות הלחימה המתמשכת.
מממצאי המחקר המקיף עולה שמודיעין-מכבים-רעות היא העיר בעלת החוסן היישובי הגבוה ביותר בישראל. העיר דורגה במקום הראשון במדד החוסן, תוך הצגת נתונים חיוביים במיוחד במגוון פרמטרים מרכזיים. מודיעין נמנית עם הרשויות הבודדות שבהן מדד החולשה השתפר לאורך כל התקופה שנבדקה, מה שמעיד על יציבות גבוהה, התאוששות מהירה ממשברים וניהול רשותי מוצלח. בין הגורמים המרכזיים שהובילו לדירוג הגבוה של הרשות: שיעור אבטלה נמוך, התאוששות מהירה ממשברים, מאזן הגירה חיובי ורמות פשיעה נמוכות. בנוסף, העיר מציגה מערכת חינוך ושירותים עירוניים מתקדמים.
המחקר העלה כי מודיעין רשמה ירידה חדה במספר דורשי העבודה לאחר תקופת הקורונה, והאבטלה חזרה לרמה נמוכה יותר בהשוואה לממוצע הארצי. בנוסף היא הצליחה לשמור על מגמת צמיחה דמוגרפית, כאשר אוכלוסייה מבוססת ומקצועית המשיכה לעבור אליה גם בתקופות קשות. אחד המדדים שהבדילו את מודיעין מערים אחרות בישראל היה שיעור הפשיעה הנמוך מאוד, מה שמקנה לתושביה ביטחון אישי גבוה.
המחקר סקר 255 רשויות בישראל תוך ניתוח נתונים סטטיסטיים ממקורות רשמיים, בעיקר מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לכל רשות חושב "מדד חולשה" שהשווה את מצבה הכלכלי, החברתי והתפקודי בין השנים 2019–2022, תוך בחינת ההתאוששות ממשבר הקורונה. בין המדדים שנבדקו נכללו שיעור האבטלה, ההכנסה החציונית, מאזן ההגירה, רמות הפשיעה, המעורבות הקהילתית, שירותים עירוניים, איכות התשתיות ומידת היציבות של המערכות המוניציפליות.
לעומת הערים שדורגו בצמרת המדד, המחקר מצביע על כך שבערים רבות נרשמה ירידה משמעותית במדדי החוסן, כאשר בראשן באר שבע, שדורגה כבעלת החוסן הנמוך ביותר עם ירידה של 15% במדד החולשה שלה. כמו כן, חלק מהיישובים הקטנים ביהודה ושומרון ויישובים ערביים בדרום דורגו כבעלי חוסן נמוך מאוד, דבר שמעמיד אותם בסיכון גבוה במקרה של משברים עתידיים. החוקרים מדגישים כי ישנה התאמה ברורה בין חוסן יישובי לבין נתונים כלכליים, דמוגרפיים וחברתיים, וממליצים על גיבוש מדיניות שתסייע לחיזוק הרשויות החלשות, תוך התמקדות בפיתוח תשתיות, חיזוק שירותים עירוניים ועידוד אוכלוסיות חזקות להשתקע ביישובים הזקוקים לכך.
"בעוד שהצלקות שהותירה המלחמה עדיין טריות, הדוח מדגיש כי ישראל חייבת ללמוד מהמשבר ולהיערך בצורה טובה יותר לעתיד, מדגיש נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי ויו"ר המכון, הכלכלן פרופ' נסים בן דוד. "להבדיל מחוזק של יישוב, שמייצג יכולת נתונה בתחומים כגון כלכלה, רווחה וחינוך, שנמדדת בדרך כלל בהשוואה ליישובים אחרים, החוסן מבטא את מידת היכולת להתאושש ממשבר. המשבר הבא הוא רק עניין של זמן, והשאלה היא לא אם נתמודד אתו – אלא אם נהיה מוכנים אליו. ללא תגבור מידי, יישובים חלשים עלולים להתקשות להשתקם לאורך זמן – והדבר יחליש את חוסנה של המדינה כולה".
נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, פרופסור ניסים בן דוד. צילום: דורון גולן