כשמונה הרב אברהם גראניק לתפקיד רב העיירה לינסק שבפולין לאחר שאביו הרב אריה גראניק רב העיירה הקודם הלך לעולמו לאחר 57 שנות כהונה לפני כשמונים שנים החליטו חברי הקהילה היהודית בלינסק לכתוב ספר תורה חדש לזכר רבני העיר בני משפחת גראניק. למען כתיבת הספר הובא במיוחד סופר בעל שם מהעיר קראקוב שהקפיד לטבול במקווה לאחר כל חצי פרשה אותה כתב.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נקרעה העיירה לינסק ע"י הנאצים הרב אברהם ותשעת ילדיו נשלחים למשרפות וספר התורה החדש נעלם כלא היה. היחיד שנותר מבני המשפחה הינו הילד שמואל הקטן אחיינו של הרב גראניק שהוגלה לרוסיה יחד עם אביו הרב יצחק גראניק ושני אחיו.
עם תום מלחמת העולם השנייה נטל הרב יצחק גראניק את ילדיו ושב מסיביר הרחוקה אל עיירת ילדותו לינסק רק על מנת למצוא איי חורבות ואבל ולצפות בשארית הפליטה הקטנה של העיירה נודדת לברלין. בשנת 1946 מתמנה הרב יצחק גראניק לאב בית דין צדק במחנה העקורים "שלאכטנזה".
מחזה מדהים נגלה לעיני העקורים ששכנו במחנה כאשר באחד הימים הגיע אדם בעל חזות פולנית לשערי המחנה ונפל על צווארו של הרב גראניק כשבידיו ספר תורה קדוש.
לצידו של הרב עומד בנו שמואל הנער שחזה בספר התורה מחליף ידיים מידי הפולני לידי אביו ושמע את סיפורו של ספר התורה זהותיר בו את חוטמו לנצח.
ספר התורה היה הראשון שהגיע לברלין לאחר השואה.
מסתבר כי הפולני הקתולי בן ה-64 העונה לשם וולאדק גורניצקי היה שכנו של הרב אברהם גראניק בלינסק.
עם תחילת הגירוש רץ הרב אברהם גראניק לבית הכנסת, לקח את ספר התורה, העביר אותו לפולני, השביע אותו לשמור על ספר התורה והבטיח לו כי הספר ישמור עליו ועל בני משפחתו במהלך כל תקופת השואה.
במשך כל שנות המלחמה סיכן אותו פולני את חייו והסתיר את הספר בארון ברזל באורוות הסוסים שבחוותו וליתר ביטחון אף הניח צלב על הארון מחשש הגרמנים ימ"ש.
כשנסתיימה המלחמה גילה הפולני כי אחד הגראניקים נותר בחיים ויצר קשר עם משרדי הג'וינט על מנת לאתרו. נציגי הג'וינט סיפרו לו שאותו הגראניק שהוא מחפש, נמצא במחנה שארית הפליטה בברלין, הפולני סיכן את חייו פעם נוספת, התגנב מפולין לגרמניה כשספר התורה חבוק בידיו והחזיר את משמרת הקודש לבעליה.
מאותו הרגע לא מש עוד ספר התורה ממשפחת גראניק שבשנת 1949 עם עלייתם ארצה הביאו אותו עמם לישראל ושכנוהו בשטיבל של חסידי בוייאן – רוז'ין שברחוב יבנה בתל- אביב, שם שכן עד לפני שלושים ושתיים שנים.
כאשר נפטר הרב יצחק גראניק הוריש את הספר בצוואתו לבנו שמואל שבמהלך השנים לקח עימו את ספר התורה עד לביקורו שערך אצל בנו לאחרונה.
לפני כשלושה חודשים התארח שמואל אצל בנו אלי לשבת קודש בעיר מודיעין. הקהילה בה חבר גור קהילת "אחדות מודיעין" קהילה המשותפת לאשכנזים וספרדים, מתפללת בגלל המחסור בבתי כנסת בעיר באופן ארעי בגן ילדים בשכונת בוכמן, כאשר ברשותם ספר תורה אחד בלבד שגם הוא מושאל.
שמואל גילה כי למרות שכל בית כנסת צריך שני ספרי תורה הדבר לא קיים בקהילת אחדות מודיעין. במהלך התפילה חשף שמואל הנרגש לראשונה לבנו ולחברי הקהילה את סיפורו של ספר התורה והציע כי חברי הקהילה יסייעו לשיפוץ הספר וכי הספר ייתרם לחברי הקהילה.
אלי גור סיפר כי הוא ובני משפחתו שהחליטו מבחינה אידיאולוגית להיות חברים בקהילה המשלבת ספרדים ואשכנזים על בסיס חברתי חברו לבני משפחת אליה (אליאסיאן) שחלום חייו של אביהם היה לתרום ספר תורה לבית הכנסת והחליטו באופן סמלי לאחד את שני ספרי התורה ולהכניסם לקהילה בסיוע מימוני של כל בני הקהילה.
אלי גור אמרכי הוא רואה סמליות רבה בהכנסת ספר התורה שעבר תלאות כה רבות לבית כנסת המבוסס על האחדות והסובלנות שעל ברכיהם גדל.
שמואל גור (לבית גראניק) סיפר היום בדמעות של התרגשות את סיפורו של ספר התורה ואת משמעותו בעיניו:"זו זכותו של ספר תורה שנכתב בטהרה, עבר את כל תלאות השואה והתגלגל מעשה ניסים בבי"כ בפולין לעיר מודיעין בישראל". "לפני כחצי שנה מצאתי בטיול שורשים שערכתי לעיר לינסק את בית הכנסת של דודי הרב אברהם גראניק שם גיליתי לוח מתכת עליו חרוטים שמות כל רבני בית הכנסת ובניהם הרב גראניק שמסר את נפשו שלו ושל תשעת ילדיו למען שמירת ספר התורה הקדוש" הוסיף גור.