כ – 350 תושבי שכונת משואה (גבעה c) חתמו בשבועות האחרונים על עצומה הקוראת לעירייה להקים ללא דיחוי מעגל תנועה בצומת המסוכן של רחובות נהר הירדן ונחל זהר. בפגישה שקיים בשבוע שעבר ראש העיר, חיים ביבס, עם נציגי התושבים, בהם יוזם העצומה משה שטרן ואיש הנדל”ן זאב שומכר, חזר ביבס וציין כי העיריה פנתה למשרד התחבורה בבקשה לתקצב הקמת הכיכר במסגרת תכנית העבודה לשנת 2011.
שטרן: “אין ספק שהמהלך שלנו הזיז סוף סוף משהו. בפעם הראשונה אחרי 15 שנים של הפקרת הצומת הזה, העיריה מבינה שאי אפשר להניח למצב ומגישה פניה מסודרת לכיכר”. מפגש הרחובות, הסמוך לבית הכנסת “אודיה”, מוכר כבר שנים לתושבי השכונה ולנוסעים בה כבעייתי במיוחד, שכן שדה הראיה בו מוגבל ועשרות תאונות או כמעט-תאונות התרחשו בו. העצומה הועברה לעיונם של ראש העיר, מחזיק תיק התחבורה, מהנדס העיר ומנהלת מח’ התנועה. העבודות לא נראות באופק, אבל שֵם הם כבר מצאו לכיכר העתידית: כיכר הירדן.
“הכרחי להקים כיכר בצומת, זו ממש סכנת נפשות” אומרת מוריה כובשי (40), שחתמה על העצומה. “הבת שלי נהגת חדשה, ובכל פעם אני אומרת לה להיזהר ואפילו להימנע מלהגיע לצומת”. ליאת אפריאט (29), תושבת השכונה, מוסיפה: “מדי יום אני עוברת את הצומת הזה, בכל פעם בחשש כבד לחיי ולחיי הילדים ברכב, עוצרת בתמרור עצור ומתלבטת מספר רב של פעמים עד הרגע שבו אני פונה בחששות כבדים ימינה לרחוב נהר הירדן. ממש לאחרונה, רכב שנסע משמאלי המשיך ישר בנהר הירדן כמעט ונכנס בי וביצע עצירה בחריקת בלמים. הפתרון חייב להיות מהיר.” * “הצומת הזה בלתי נסבל.
לא ייאמן שתכננו מחדל זועק כזה”, אומר משה שטרן (38), תושב השכונה מזה שמונה שנים ויוזם העצומה. “אתה רוצה לפנות מנחל זהר לנהר הירדן, שהוא רחוב ראשי מתעקל והתנועה בו מהירה, ואין לך שדה ראיה, במיוחד לפניה שמאלה. אתה חייב להתקדם כמעט עד מרכז הצומת ולהסתכן. מי שמגיע מנהר הירדן ומבקש לפנות שמאלה לנחל זהר, צריך להתפלל שאף רכב לא “יחתוך” אותו ממול. פשוט רולטה.” “לא מעט תושבים כבר פנו אין ספור פעמים לעירייה, ושמעו הבטחות וסיפורים לעתיד לבוא. מסבירים לנו, שמשרד התחבורה נותן עדיפות תקציבית לאור סטטיסטיקת תאונות קשות, שלמרבה המזל והנס עוד לא קרו כאן. מאסנו בכל זה. אנחנו לא מחכים לאסון הבא, כי לאף אחד כאן אין ספק שהוא יגיע, זה רק ענין של זמן.” “חברי מועצה הבהירו לי, שאחרי שנים הכירו סוף סוף בצורך ותקצבו את שלב התכנון”, מוסיף שטרן.
פחות משבוע חלף מרגע שעלתה העצומה לאתר )(www.atzuma.co.il/kikarbazomet1 חתמו עליה 180 הראשונים, “וזה רק באמצעי ההפצה המוגבלים שעומדים לרשותי. אם הייתה לי דרך הייתי מחתים בקלות פי שלושה. צריך לשים סוף לסיוט הזה שאנחנו עוברים כאן יום יום. לקברניטי העיריה יש אחריות, ועל מקרים מהסוג הזה כבר נאמר, שההנהגה אינה יכולה לומר “ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו”. הם רואים ועוד איך, כי הענין הזה זועק”.
בין החותמים, גם כאלו שחוו מקרוב את הסכנה. אחד מהם הוא דרור נקאש (33): “אישית כמעט נדרסתה מספר פעמים במקום. לא ניתָן לראות את מי שבא מימין ומשמאל, ברוך השם שזה לא נגמר בתאונה”. מתארת מירי שרף, אף היא מהחותמות: “גרתי שם ממש, בנחל נעמן פינת נחל זוהר, ותמיד חשתי בסכנה. אחותי עברה לגור לפני חודש באותו מקום, ויש לה 4 ילדים קטנטנים שאני דואגת לשלומם.”