כ-2,500 תלמידים מבתי ספר במודיעין ומתנדבים משתתפים בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בעיר וחושפים תגלית מרתקת. מצבור יוצא דופן של תכשיטי נשים בני כ-900 שנה . ראש עיריית מודיעין, חיים ביבס: ״לאור ההצלחה הגדולה, הפרויקט יימשך גם בשנה הבאה״
איך הגיעו טבעות, צמידים, עגילים וסיכות שיער בנות 900 שנה למטבח של מגדל מצודה צלבנית במודיעין? השאלה הזו אולי לא תשאל במבחן ההיסטוריה הקרוב של תלמידי העיר, אבל היא בהחלט מעסיקה אותם במהלך השתתפותם בחפירה ארכיאולוגית ליד הבית. התלמידים – מכיתות ד'-יב', זוכים לחשוף דרישות שלום מרתקות ממי שחיו כאן פעם.
רשות העתיקות, בשיתוף עיריית מודיעין-רעות, מנהלת בגבעת תיתורה בעיר חפירה ארכיאולוגית חינוכית וקהילתית. בכל יום, מגיעה לחפור באתר הארכיאולוגי כיתת בית ספר, לצד גמלאים ומתנדבים תושבי העיר. מטרת החפירה היא חינוכית וערכית: לתת לתושבי העיר, בכל הגילאים, את ההזדמנות לחשוף את המורשת התרבותית של העיר שלהם, באופן ישיר ובלתי אמצעי.
גבעת תיתורה הוא אתר ארכיאולוגי ייחודי ומרתק בתחומי העיר מודיעין-מכבים-רעות. בחפירות ארכיאולוגיות שהתקיימו בגבעה בעבר, התגלו עדויות לחיים בה מהתקופה הכלקוליתית (לפני כ- 6,000 שנה) ועד לעת החדשה. מיקום הגבעה אסטרטגי- על הדרך הראשית שעלתה ממישור החוף לירושלים, והיא מוקפת בעמקים פוריים ששימשו לחקלאות, ויכלו לכלכל את תושבי הגבעה לאורך הדורות.
לדברי אברהם טנדלר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "תלמידי מודיעין והמתנדבים חושפים את החצר הפנימית של המצודה הצלבנית. כאן, בישלו ואפו לתושבי המצודה לאורך מאות שנים במהלך ימי הביניים – לפני כ-900 שנים. במטבח הקדום נחשפים תנורי חרס קדומים (טבונים), סירי בישול, קנקנים, כלי הגשה ושולחן, שרידי מזון רב כגון גלעיני זיתים, קטניות, חרצני גפנים מפוחמים, וכן עצמות בעלי חיים. נראה שהבשלניות הקדומות לא נזהרו דיין עם התכשיטים שהן ענדו בזמן הבישול והאפייה, שכן בחפירה נמצאים תכשיטים רבים, חלקם עשויים ברונזה וכסף".
מרבית התכשיטים נמצאו על ידי מתי יוחננוף – ארכיאולוג מתנדב שמתמיד להגיע לחפירה. לדבריו "באתר כולו מצאנו חפצי מתכת רבים, ביניהם מטבעות, טבעות, צמידים וכלי איפור. ממצאים אלו מעידים על אופי פעילות המשויך באופן מסורתי לפעילות נשית ביתית״. תושבי העיר הוותיקים ומתנדבים נוספים המגיעים לחפירה, חוקרים את יסודות המצודה וחושפים בשיטתיות מבנה גדול מימדים מהתקופה הרומית, החבוי מתחת למצודה הצלבנית.
"התרגשתי לגלות קהילה מעורבת, מגובשת ואכפתית בעיר מודיעין, מספרת ורד בוסידן, רכזת הפרויקט מטעם רשות העתיקות. "הקשר של התושבים אל גבעת התיתורה מיוחד, ואני בטוחה שילך ויתחזק בעקבות החפירה הארכיאולוגית. ההתלהבות מתחילה בקרב הדור הצעיר, בפעילויות שמועברות ע"י רשות העתיקות בבתי הספר, ועושה דרכה אל הבתים – אל ההורים והמשפחה המורחבת. שם, למעשה, נטמנים הזרעים שיובילו לפיתוח המודעות לשמירה על העתיקות".
עיריית מודיעין-מכבים-רעות שוקדת על הקמת פארק טבע עירוני בגבעה, שינגיש ויקרב את האתר לקהל. זאת, בשאיפה שהפרויקט יימשך לאורך השנים, כך שתושבי העיר יוכלו להמשיך ולקלף את השכבות הקדומות של התל, לחקור את אוצרותיו, ולהתחבר לעברם בצורה חווייתית ומרגשת.
חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין מכבים רעות, אמר כי "גבעת התיתורה היא סמל החיבור בין מודיעין הקדומה וההיסטוריה המפוארת של חבל הארץ הזה לבין העיר הקיימת היום. בגבעה ישנם ממצאים היסטוריים וארכיאולוגים רבים, ואני מאמין כי מגיע למטיילים הרבים שמגיעים אליה להיחשף אליהם, לצד הנאתם מהפינה הירוקה והייחודית של העיר. נמשיך לעבוד בשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים, בכדי שגבעת התיתורה תהפוך לאתר טבע עירוני נגיש לכולם ותהווה מקור ללמידה על האוצרות של האזור."