“יום הסבתות המדהימות” חל היום, ולרגל המאורע חיה בורובסקי, סבתא, ואמא שכולה ממודיעין, משתפת בסיפורה האישי ובקשר הקרוב עם נכדיה.
בשנת 2013 אביתר בורובסקי, בן 32 מיצהר, נרצח בפיגוע דקירה בצומת תפוח והותיר אחריו אישה ו-5 ילדים. בורובסקי עמד בצומת תפוח בתחנת האוטובוס לכיוון ירושלים. מחבל פלסטיני חמוש בסכין הגיע אליו ודקר אותו שלוש דקירות בחזה, חטף את האקדח שהיה ברשותו של בורובסקי, וירה בו כדור אחד.
“אביתר הוא הקטן בין ארבעה אחים” מספרת חיה אימו ומוסיפה: “כשישבנו שבעה הגיעה אלינו בתיה ויינברג, רכזת הצפון של עמותת ‘משפחה אחת’, המסייעת למשפחות שכולות ונפגעי טרור. לאחר שלושה שבועות ועד היום אני נמצאת בעמותה, שכל כך דואגת לנו. אני נהנית מכל הפעילויות והטיולים שהם מארגנים. זה מקום שבו אני יכולה לדבר חופשי וזה מאוד מחזק אותי”.
בנוסף לקשרה הקרוב עם עמותת משפחה אחת, חיה מגיעה מדי שבוע לבית חם במודיעין, שבו מתאספת קבוצת נשים, שומעות הרצאה ושותות קפה.
“עד משבר הקורונה הייתי מאוד פעילה, אם זה ללכת ליוגה והתעמלות או להתנדב בשערי צדק. מה שהכי משמח אותי ביום יום הוא הקשר עם הנכדים. תמיד היה לי קשר טוב איתם עוד לפני הפיגוע. אני מאמינה שבעקבות הפיגוע הוא גם התחזק. בשנה שעבר היה לנכד הגדול שלי בר מצווה וארגנו חגיגה גדולה. החלטתי להתחיל במסורת לכל נכד- יום כיף לכבוד הבר מצווה. לקחתי אותו לסדנת שוקולד בירושלים, לאקווריום, למסעדה והיה יום שכולו כיף.”
“השנה בבר מצווה של הנכד השני היה יותר קשר לארגן חגיגה גדולה בשל משבר הקורונה. עשינו חגיגה מצומצמת ובשבוע שעבר לקחתי אותו ל’כיד הדמיון’. הוא מצייר מאוד יפה ויש לו מחברת ציורים שדרכה הוא לומד לצייר. במקום שלקחתי אותו לוקחים כלי כלשהו, צובעים, מכניסים לתנור ואז הוא מוכן. גם אני מאוד נהניתי לצבוע יחד איתו וגיליתי שאני אוהבת את זה. בנוסף לקחתי אותו לצייר מפורסם במודיעין שלימד אותו פרספקטיבה אחרת איך להסתכל על התמונה. הנכד השלישי כבר מצפה בקוצר רוח שאקח אותו גם ליום כיף. אני מאוד אוהבת את הנכדים שלי ובתקופה הזו מאוד קשה לי שאני לא יכולה לקבל מהם חיבוק. זה צורך בסיסי בין סבתא לנכד”.