"אקורדיון" כיס צבאי בו מופיעות עצות לחייל הדתי פותח את פגישתי עם הרב שינוולד ראש ישיבת ההסדר במודיעין המספר בהתרגשות כי הרבנות הראשית החליטה להוציא לאור ספרון עצות שהכין חייל שנהרג במלחמה ונמצאו בין בגדיו. אחיו של החייל לומד היום בישיבת ההסדר במודיעין ואמור להתגייס בקרוב לצה''ל במעין סגירת מעגל כאשר במסגרת גיוסו יזכה להיות בין הראשונים שיקבלו את ספרון העצות שכתב אחיו בחשאי. כחוט השני נמתח הקשר בין צבא חינוך והלכה לאורך חייו של הרב אליעזר שינוולד מי שגדל בעיר הקדושה צפת ומכהן במקביל כראש ישיבת הסדר וכמח''ט במילואים.
כילד ראה הרב שינוולד את המלחמות שניהל אביו משה מייסדו של בי"ס בי-רב בצפת כנגד השלטון המפאינ"קי ששלט באותה עת בעיר והתנגד לקידומם של מוסדות חינוך דתיים. בוודאות די גבוהה ניתן להניח כי שם נטמנו בליבו של הנער אליעזר זרעי האמונה היוקדת והיכולת ללחום על ערכים בהם הו א מאמין כפי שבאו לידי ביטוי שנים אחר כך במלחמות ישראל ולהבדיל במלחמות פנים עמך ישראל כנגד ציבור חילוני אנטי דתי שניסה למנוע מהרב שינוולד ותלמידיו הקמת ישיבת הסדר בעיר מודיעין.
לאחר מסלול שגרתי של נער דתי לאומי שכלל את ישיבת קרית נוער בירושלים, ישיבת מרכז הרב, ישיבת הגולן ושרות במסגרת חיל השריון נקלע הרב שינוולד למלחמת של"ג כלוחם בחטיבה 7 משם המשיך לאחר המלחמה לקורס קצינים עד לחזרתו לישיבת הגולן כאברך, אחד הבוגרים הראשונים שהפך לר"מ וכמנהל במשך 15 שנים.
באוויר הצח של הגולן גידלו הרב הצעיר(47) ואשתו מלכה את שמונת ילדיהם, שם גם דחה מספר הצעות להקמת ישיבות הסדר בראשותו עד לשנת 2004 בה התגבשה במוחו אסטרטגיה דתית חדשנית לגבי מקומם של ישיבות ההסדר בציבוריות הישראלית אותה מימש באותה שנה לכדי הקמת ישיבת ההסדר החדשנית ה"ששסדר" המשלבת מסלול צבאי ארוך מזה המצוי כמו גם דגש על לימוד מנהיגותי עם לימוד מוכוון מטרה המבוסס על תוכנית רב שנתית.
למה דווקא מודיעין?
"השנים הארוכות בישיבת חיספין הובילו אותי למספר מסקנות. הראשונה שבהם הייתה אודות הצורך בבנייה שונה של המערכת הלימודית, תלמידי ההסדר היום משקיעים שעות רבות כאשר הדגש ניתן על השקידה והלימוד לשם הלימוד ופחות על חווית הלימוד הגעתי למסקנה כי יש חשיבות ניכרת גם לידע הלימודי איתו יוצאים התלמידים לחיים התורניים. יצרנו מסגרת בה הלמידה מתבצעת בקבוצות קטנות כאשר לכל עשרה תלמידים מוצמד רב מלווה מלווה את תהליך הלימוד וניתוחו ודואג לסיכום ותמצות של הלימוד מה שמאפשר לתלמידים לזכור ולשחזר את החומר הנלמד ביתר קלות. בישיבת ההסדר במודיעין אנו מרבים להתעמק במאמריו של רבי אלעזר המודעי שהיה עמוד התווך של בית המדרש בעיר מודיעין וטבע את הכלל "עשה מודיעין לתורה" כלומר מיצוי הלימוד לידי כללים שיקלו על התלמיד לצבור ידע ולזכור אותו במקביל ללימוד".
"בחרנו במודיעין בגלל השילוב המיוחד שקיים בעיר בין דתיים לחילוניים, במהלך שרותי הצבאי חזיתי בפער האדיר בין הציבור הדתי לזה הכללי והבנתי שיש לבנות מוקדי כוח תורניים בין הציבור הדתי לזה החילוני על בסיס שיח בריא בין הציבורים על בסיס זה נבנתה ישיבת ההסדר הקהילתית במודיעין".
במה באה לידי ביטוי הקהילתיות?
"הקמנו מרכז לזהות יהודית שמעביר למעלה מ-10,000 שיעורים השנה לציבור החילוני, בחגים ובימים נוראים אנו מזמינים את הציבור הכללי להתפלל איתנו ובאופן שוטף עורכים בר מצוות ועליות לתורה בישיבה. בתהליך הרב שנתי של הישיבה הפעילות עם הציבור החילוני תלך ותגבר במקביל לבנייתה של הקהילה הדתית בעיר.לעניות דעתי רק ישיבות ההסדר יצליחו ליצור אפקט אמיתי בערים המעורבות וזאת מתוך הסתכלות מגובה העיניים ובשיתוף פעולה ולא מתוך גישת "באנו ללמד את הקהילה מה לעשות" שנפוצה בפורמטים אחרים של פעילות עירונית דתית".
אתה משוכנע שיש צורך במסלול הסדר נוסף?
"בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי לפיו הנוער הדתי "מצביע ברגליים" שהוא רוצה יותר לימוד תורה, ומול האתגרים שניצבים מולו התשובה היא הארכת תקופת הלימוד.העובדה היא שבממוצע יותר מחמישים אחוז מקרב תלמידי ישיבות ההסדר מאריכים את תקופת לימודם לשנה השישית ורק לאחריה ממשיכים ללימודים אקדמאיים. איו משוכנע שחובה עלינו לאפשר לנוער שרוצה בכך מסלול שיהיה בן שש שנים מלכתחילה וישלב שדרוג של המסלול הצבאי מה שיוביל גם להגדלת תרומתנו לביטחון המדינה".
בשנת 1995 פקדה את משפחת שינוולד טרגדיה קשה כאשר האח מאיר שינוולד נהרג בעת שרותו כלוחם בגבעתי בפיצוץ מכונית תופת בכפר דרום. ישיבת ההסדר "מאיר- הראל" מנציחה את שמו של מאי שינוולד ז"ל לצידו של הראל שרם ז"ל תלמידו של הרב שינוולד מישיבת הגולן שנפל בלבנון.
לאחר מותו של האח נוצר קשר בלתי אמצעי בין הרב שינוולד לרמטכ''ל באותה תקופה אמנון ליפקין שחק שעשר שנים מאוחר יותר הוביל לחבירתו של שחק להובלת צוות ההקמה של ישיבת ההסדר יחד עם תא"ל מתי לשם מוני חורב ורבני העיר מודיעין.
הרב שינוולד מספר כי בדיעבד נראה כאילו סיפורה של ישיבת ההסדר המקומית נכתב בשמיים: " הראל שרם ז''ל נפל בחג החנוכה ואחי מאיר ז''ל נולד בחג החנוכה אופיים המיוחד מתחבר אצלי ישירות לגבורתו ומנהיגותו של יהודה המכבי שהוביל מהלכים בלתי אפשריים מבחינה חברתית צבאית ורוחנית".
מהם מסקנותיך מהמחיר האישי ששילמת?
"הנפילה של אחי יצרה פיכחון בהבנת כובד המחיר שמיש שלא חי אותו לא יכול להבין על מה מדובר.כאיש צבא הבנתי שעל ניצחונות זולים אנו משלמים ביוקר וכי אסור שהמחיר של דם חיילינו יהיה לשווא אם אין חשיבה מאחורי הפעילות הצבאית וההתנהלות הפיקודית הומדינית היא פחדנית אסור לשלם את המחיר הכבד של מות חיילינו. בשנת 2002 שבע שנים לאחר מותו של אחי במהלך מבצע חומת מגן שימשתי כסמח''ט חטיבת שריון שכבשה את שכם. במהלך ההכנות אמרו שצפויים לנו כ- 70 הרוגים ונתתי הוראה להכין 70 שקיות שחורות לחטיבת המילואים בה שרתתי, כבן למשפחה שכולה לא רק הבנתי אלא ממש הרגשתי את המשמעויות מרחיקות הלכת של הוראה כזו כשמדובר באנשי מילואים אבל היה ברור לנו שפעילות יזומה נחושה ומדוייקת תקטין את הסיכון ואכן בסיכומו של דבר לשמחתי לא היה אף הרוג בחטיבה. זה הלקח לפעול בהתחלה בנחישות ובתחבולות ולהקטין את המחיר כשאתה פועל כך המחיר הוא מובן גם אם לא נסבל".
במלחמת לבנון השנייה החשיבה וההתנהלות הייתה קצת שונה?
"בהחלט אבל הכשלון לא נבע מכשל צבאי אלא מקונספירציה תרבותית שהיינו שבויים בה "קונספירציית ההתכחשות" האויבים שלנו מבינים שבכוח קונבנציונאלי הם לא ניצחו אף פעם וגם לא ינצחו אבל בהישגי "רוח" ותחכום טרוריסטי הם יגרמו לסדקים באמונות של ציבור הישראלי. יש ניסיון בישראל לספק פתרונות שלא משלמים עליהם מחיר וזה לא מציאותי כדי להכריע צריך לתקוע את הדגל זה לא אומר שמות לנו לזלזל בחייו של חייל אחד וצריך תמיד לנסות ולהוריד את המחיר אבל לא לברוח, צריך להסתכל לקושי בעיניים ולהתמודד כי מחיר הקיום הוא הערובה לקיומנו".
"במלחמה האחרונה שרתתי כקצין אג"ם של הגיס המטכ''לי בפיקוד צפון כאשר מאז הנסיגה בשנת 2000 עמלנו על הכנסת מענה לאיום החיזבאללה ואימון האוגדות. ידענו שהחיזבאללה מתבצר בעמדות ו"שמורות טבע" בגבול, ידענו את רמת החיילות של האויב, אמצעי הלחימה שלו, טילי הנ''ט התאמננו לכך במדויק ועל פי התוכנית המבצעית ( "תוכנית מי מרום" ע.ט.) היינו אמורים להפתיע אותו ע"י הנחתת כוח מוסק על גדות הליטאני ולתקוף אותו מאחור. רק חודש לפני המלחמה ערכנו תרגיל שילוב זרועות שדימה את מה שקרה במלחמה אחד לאחד התכנון היה שבועיים של ריכוך אווירי ואז מהלך קרקעי לעצירת הקטיושות. בפועל נעצרנו ע"י הדרג המדיני והצבאי הבכיר שעצר את הפעילות הקרקעית רצה רק מהלכים מוגבלים של שלושה קילומטר מהגבור כמו במרון א ראס ובינת גב'ל נגררנו למלחמת גרילה ולא ניצלו את היתרון הצה''לי הן בתחכום והן בעוצמה. שוב ניסינו לפעול בלי לשלם מחיר ובפועל שילמנו מחיר כבד".
איך משתלבת כומתת האל''מ עם כיפת ראש הישיבה?
"מדובר בשתי ידיים לאותו גוף. בראיה אמונית אנו בתקופה בה הקב"ה קבע שחייבים מחד לעסוק בתורה ולחנך ומאידך להגן במלחמת מצווה הקב"ה רוצה שנראה את הצורך לעסוק בהגנה ובפן התורני בו זמנית כמהלך אחד. בפרשות האחרונות ראינו את כוחה של מנהיגות תורנית שיוצאת למלחמה לימדו התורה הינו משאלת לב והשרות הצבאי הינו כרוח המציאות. אני רואה שבחורי ישיבה שמשרתים בצבא נבנים פנימית באופן שמרשת את לימוד התורה שלהם בצורה חסרת תחליף ולהיפך לימוד בישיבה מקנה כלים שהופכים את החייל לחייל טוב יותר".
הרב שינוולד עצמו כאמור נאלץ להוביל גם בימים אלו מגוון מאבקים ציבוריים בירוקרטיים משפטיים ורוחניים בעיר מודיעין. כבר מראשית דרכה של הישיבה מצויה הייתה הקמתה בסיכון לאור פעילות אינטנסיבית של ציבור חילוני אנטי דתי שפחד מ"התחרדות העיר" המאבקים החלו בעצומות, הגשת התנגדויות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ניסיון למנוע טקס הכנסת תורה של ניצול שואה לישיבה, פנייה לבית המשפט ואף ניתוק חבלני של החשמל בשבתות מה שהותיר את תלמידי הישיבה ללא תאורה ועם ארוחות שבת קרות.
הרב שינוולד למוד המלחמות לא נרתע ושנתיים מאוחר יותר הוא מציין בסיפוק את גיוסו של המחזור הראשון בישיבה, את שיתוף הפעולה המדהים עם הקהילה הדתית והחילונית ואת הסיוע שמעמידים תלמידי הישיבה לזכות הישיבה התיכונית במקום ובתי הספר הדתיים.
הרב שינוולד בחר להתמודד עם ההתקפות ע"י הזמנת התושבים החילוניים להיפגש עימו ועם תלמידיו ולהכיר את דרכי פעולתם החיוביים ואת כוונתם לסיוע לכל גווני הקשת בעיר. "כשחזרנו משירות מילואים בחזית המלחמה. רבים מאיתנו הם קצינים בכירים מאוד בצה"ל והיה עצוב לנו לגלות שזו קבלת הפנים לה אנו זוכים הסברנו למתנגדים כי הטענה על 'עומס תחבורה' זו טענת שווא כי לבחורי ישיבת ההסדר אין כלי רכב, את קולות הלימודים התושבים אינם יכולים לשמוע בגלל המרחק ובכלל, מתוך 120 ההתנגדויות שהוגשו רק כ-20 היו של תושבי השכונה. וגם מתוך אלה יש שהתחרטו שחתמו כמתנגדים, לאחר שהבינו שמדובר בישיבת ההסדר שלנו השיב הרב שינוולד למתלוננים והמשיך בדרך בה הוא מאמין של שיתוף התושבים החילוניים והסברה נכונה מה שבסופו של דבר הוביל להסרת מרבית ההתנגדויות לקיומה של הישיבה".
"אחת המטרות העיקריות שהישיבה חרטה על דגלה הינו טיפוח מנהיגות" מספר הרב שינוולד. "מנהיגות אינה נמדדת בדיבורים מעבר ללימוד קבוע של סוגיות מנהיגותיות (הרב שינוולד מעביר שיעור קבוע בנושא תחת הכותרת "יעדים נפגשים" ע.ט) התנאים בהם לומדים התלמידים ללא פנימייה, חדר אוכל ותנאים בסיסיים הינם מיצוי המנהיגות בראש מורם ותחושת שליחות מבחינתי", " גם מסלול ההמשך שכולל תואר ראשון בהוראה לבתי ספר יסודיים ותואר שני במנהיגות חינוכית מביא לידי ביטוי את רוח הישיבה" מוסיף רב שינוולד.
במקביל לתפקידיו כקצין במילואים וראש ישיבה משמש הרב שינוולד גם כחבר הנהלת בני עקיבא, מנהל מכון הראל ומקפיד גם להשיב על שות''ים באינטרנט ולכתוב מאמרים תורניים במגוון מדיות.
האם השתנה תפקידם של הרבנים בעידן האינטרנט?
"רבנים תמיד היו צריכים להיות מעורים. מודל הרב הגלותי שחי בספרה אחרת ולא מחובר למציאות הינו מודל גלותי שלא מתאים למציאות בארץ ישראל. הרבנות אמורה להיות מובילה בקהילה ובחברה כשהרבנים מעורבים בעם הם אינם מורידים את רמתם התורנית הם פשוט צריכים להקפיד על היותם משמעותיים מבחינה רוחנית".
הרב מצגר יצא לאחרונה בתקיפות נגד תופעת "רבני האינטרנט" מה דעתך בנושא?
"כעקרון תמיד קיימת עדיפות למענה של הרב פנים מול פנים אז מתבצעת התייחסות גם אל השאלה וגם אל השואל וניתן מענה אנושי מצד שני לעיתים אנשים נרתעים מלשאול שאלות בגלל הצורך להחשף ואי זמינותם של רבנים. בפן הזה נותן האינטרנט פתרון טוב לאנשים שאין להם מענה. חשוב מאוד לפתח תמיד את הקשר הבין אישי ובשאלות מסוימות להפנות את הפונה להגיע ישירות לרב. יש גם תחומים שלדעתי צריך לקבוע לגביהם קווים אדומים ולא לתת להם מענה באינטרנט כגון לשון הרב, צניעות ואינטימיות והלבנות פנים שהאינטרנט אינו המקום הנכון לברר אותם".
קיימת גם תחושה שדור האינטרנט הינו דור פחות טוב בבחינת "הולך ופוחת"?
קהלת אמר "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים יותר כי לא מחכמה אמרת זאת".
אז לא יצאתי גאון גדול בשאלה ?
"הכוונה היא לגישה שאכן קיימת ולא לשאלה. הנוער היום לדעתי הרב יותר איכותי ובעל תפיסה בוגרת עצם העובדה שהוא חי בסביבה וירטואלית שמאפשרת לו כלי חשיבה מופשטים מעלה אותו לרמה גבוהה יותר. האינטרנט על כלל סכנותיו מכניס אותנו למציאות וירטואלית שמתגברת של שתי המשקולות הכי כבדות של חשיבה מופשטת: המקום והזמן. הצעירים היום אינם מקובעים מה שמהווה נכס ללימוד למי שרוצה ללמד אותם אמונה חסידות ולימוד תורה. מצד שני החברה הופכת לאינדיבידואליסטית מה שיוצר בדידות אצל האדם האינטרנט פוגם קשות במערכות הקשרים האנושיות זהו אחד הדברים שמובילים לתופעות של חיפוש אחר ריגושים בקרב בני הנוער ולתופעות חיוביות כמו "קרליבך". אם נדע ליצור מחיצות נכונות ייצא גם נוער טוב יותר".
כמו לאורך כל מסלול חייו מתחיל הרב שינוולד בהתמודדות עם קשיים והתגברות עליהם הן בתחום הצבאי הן בזה האישי והן במקצועי ומסיים בגישה אופטימית אמונית לגבי העתיד שבאה לידי ביטוי בהצלחותיו הצבאיות והמקצועיות כמו גם גם בגישתו החינוכית הייחודית לנוער זו שכנראה תהפוך את ישיבת ההסדר במודיעין לנושאת דגל של הציונות הדתית.