עשרת הדיברות בפרשת ואתחנן
בפרשת ואתחנן יש חזרה על עשרת הדיברות וכמובן כמו בכל ספר דברים שאלות רבות מציפות אותנו באשר לקיומם של הבדלים בין מה שנכתב בספר דברים לבין מה שנאמר ונכתב בספר שמות.
חלק של הפרשנים מסבירים שההבדלים הם מינוריים ולכן אין מה להתרגש כל כך חלק רואים בהבדלים עניין של דגשים שונים מותאמים לדור שעוד מעט יכנס לארץ וחלק של הפרשנים מפליגים לומר שהשינויים קיימים כי היו שתי גרסאות של עשרת הדיברות – גרסה לעם ישראל וגרסה לגויים.
פרשת יתרו מספרת לנו על עוד כמה דברים חשובים
בשיחה שנשא הרבי מליובאוויטש בהתוועדות פרשת יתרו תשנ”ב, הוציא מכך עיקרון יסודי ומהדהד במיוחד:כאן מביאה התורה לידי ביטוי את עוצמתם של חכמי ישראל. התורה מעניקה באופן מכוון שתי גרסאות של הטקסט המכונן ביותר ביהדות, כדי לבטא בכך את סמכותם של משה וחכמי ישראל לבאר את דברי ה’. ומתוך אותה שיחה הרבי מעיר: חילוק כללי ועיקרי בין הדיברות הראשונות והאחרונות, שהדיברות הראשונות הם כפי שהקב”ה עצמו אמרם והדיברות האחרונות הם חלק מדברי משה, כפי שחזר עליהם בשנת הארבעים. ויש לומר הביאור בזה: בתורה ישנם שני עניינים: התורה עצמה היא דבר אחד עם עצמותו יתברך, אורייתא והקב”ה כולא חד.
מתן תורה בהר סיני
אך במתן תורה ניתנה התורה לבני ישראל בארץ למטה, עד שהתורה ‘לא בשמים היא’ ובני ישראל צריכים ללמוד תורה ולפסוק שאלות על פי שכלם והבנתם, ולהשתמש בתורה ומצוות כדי להפוך את העולם הזה הגשמי. כאן יוצקת התורה את היסודות לפרשנות התורה שבעל פה. כפי שאמרתי שאלות רבות מציפות אותנו. אבל הפעם אני רוצה לגעת בנקודה אחרת שלא מתייחסת לתוכן אלא לדרך שבה ניתנה התורה ונתחיל עם שאלה פשוטה שעולה מקריאה מדוקדקת של שני פסוקים עוקבים מפרשתנו.
ניכר שיש כאן סתירה שקשה לקבל. בפסוק כתוב שכל העם שמע את התורה מפי הגבורה ללא מתווך אלא ישיר באופן בלתי אמצעי ולעומת זאת בפסוק משה מצהיר אולי כך רצה ה’ אבל בפועל כך לא קרה כי יראתם מפני האש, פניתם אלי ודרשתם שאני אתווך בין העם לבין ה’. כמובן הבעייה היא שבפסוק 4 הכתוב מתאר בלשון עבר מה שהיה ולא מה שאולי היה צריך לקרות. כך היה – שמענו את התורה מפי הגבורה, פנים בפנים.
אבל אם כך מה נעשה עם פסוק ה’ שאומר משהו אחר?
נדמה לי שהד לסתירה זו ניתן למצוא בפרשת יתרו. שם יש תיאור ארוך של ההכנות למתן תורה ותחילת ההתגלות אבל גם שם יש אותה בעייה של תיאור אחד שסותר את התיאור השני.
מעמד הר סיני היה מעמד גדול ומשמעותי לעם ישראל, קיבלנו את התורה הקדושה מהקדוש ברוך יתברך. אני מתרגש מאוד בתור יהודי.
שלכם באהבה,
עודד דניאלי סופר סת”ם.