בתקופה הביזנטית, בין המאה הרביעית לשביעית לספירה, בנו היהודים בתי כנסת רבים בגליל ובגולן, בצפונה של ארץ ישראל. אפשר להתרשם מן השרידים הללו כיום באתרים ארכיאולוגיים ברחבי האזור.
אתר מסוים, מעניין במיוחד, הקרוי אום אל-קנטיר (“אם הקשתות”), נמצא קילומטרים ספורים מנוב. הוא מוכר היטב לאנשי נוב, והם רואים בו חלק ממורשתם.
צילום:יחצ
כרקע להכנת ארון הקודש “עדנה לגולן” זכיתי לסיור מודרך בבית הכנסת העתיק, העובר כעת שיחזור ושיקום בתהליך חדשני המתבצע באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. השרידים שנחשפו מספקים כמה דוגמאות ייחודיות ומסקרנות של גילוף באבן. ביניהן בולטים המנורה ושריגי הגפן המעטרים את ארון הקודש המוגבה. ראוי לציין שכל הגילופים נעשו באבן הבזלת הקשה, דבר שהיה בוודאי משימה לא קלה באמצעות הכלים שעמדו לרשות האמנים אז.
כאשר אני יוצר ריהוט לבתי כנסת, אני שואף לגעת בבני הקהילה באמצעות עיצוב פריטים אלה במישור הרגשי, ולהעשיר את חווית בית הכנסת שלהם. מתוך מודעות לתחושת הקשר שאנשי נוב חשים כלפי בית הכנסת העתיק, החלטתי לשלב חלק מן הסמלים שלו בפרשנות מודרנית בארון הקודש החדש. אלמנטים אשר גולפו באבן בית הכנסת העתיק, מיוצגים בארון קודש “עדנה לגולן” באמצעות עיצוב בעץ. כך, למשל, הצבתי מעל לארון הקודש מנורה עם בסיס בעל שלוש רגליות דוגמת מנורת האבן העתיקה באום אל-קנטיר.
רציתי גם לכבד את מורשת תעשיית היין העתיקה בגולן, המיוצגת בגילופי שריגי הענבים בבית הכנסת באום אל-קנטיר, וביין המשובח המיוצר ביקבי רמת הגולן בימינו אנו. מלבד טעמו האנין, היין מהווה חלק בלתי-נפרד מן השבת, החגים ומטקסים רבים ביהדות, וראוי באמת למקום של כבוד.
הוספתי בארון הקודש אלמנט נוסף שנועד לחזק את הקשר המרומז עם בתי הכנסת העתיקים באזור. קורת האבן המסיבית הפרושה מעל לפתח הייתה סימן היכר מובהק בכניסה לאולם התפילה בבית הכנסת העתיק, אום אל-קנטיר
הקורה נחצית על ידי צורה אורגנית שמעליה מונחת המנורה. צורה זו מסמלת קרן שפע ונושאת בחובה תפילה לברכת הארץ. קרן השפע חרוצה עמוק בקורה, דבר המזכיר את הנחלים הרבים המתחתרים באדמת רמת הגולן. לבסוף, שני חצאי הקורה המסתעפים מן המרכז מרמזים על כנפי הכרובים הפרושות מעל ארון הברית, כמתואר בתורה.
אני מקווה כי במאמר זה הצלחתי להעביר את האופן בו רהיטים בהזמנה אישית המהווים אמנות פונקציונאלית עכשווית יכולים לגעת באנשים במישור הרגשי. במקרה של ארון קודש “עדנה לגולן” היתה בנוסף גם הזדמנות להחייאת האמנות היהודית העתיקה.
מוזמנים להיכנס לאתר שלי על מנת לצפות בצילומים נוספים המראים את תהליך יצירת ארון הקודש החדש של נוב.
כותב המאמר הינו ירמי קמחי יוצר ריהוט מעוצב ומפסל אומנות בעץ. יצירותיו הייחודיות משקפות את היופי הטבעי הטמון בעצים המרהיבים שאיתם הוא עובד.
ב-1992 הוא ייסד את סדנתו (Kimchi Designs), כאשר הוא נחוש ומחויב ליצור אומנות בעץ ברמת איכות הגבוהה ביותר. יצירותיו מפארות מאות בתים, בתי כנסת, בתי מלון ועסקים הן בארץ והן בחו”ל. http://kimchidesigns.com